– נישה מתנות ישראליות
ימים מטורפים עוברים עלינו ועל העולם כולו. כמו כולם, כבר איבדתי את תחושת הזמן, איזה יום היום וכמה שעות חלפו מאז שקמו הילדים ועד שהלכו לישון. ואז בא הפסח הזה. מחבר אותנו למציאות גדולה יותר. מרים אותנו למעלה. עוצר, מרגיע ומנחם. לא כל החיים שלנו תלויים בקורונה. האביב נשאר אביב. הערב, לפני 3000 שנה יצאנו ממצרים ובזמן הזה אצל אמא שלי אוכלים מרק חם וטעים, בכלים של פסח. בשנה הזו, אין הסחות דעת של קניות בגדים, מתנות, אירוח, שולחנות גדולים, בלאגן וטיולים. השנה אנחנו נשארים עם מה שיש: בית, משפחה, זכרונות ורעיונות של חג. עובדים על עצמנו טוב טוב-להרגיש בני חורין… רצינו להגיד לכם שבשנה הזו, יותר מתמיד, הרגשנו שנשארתם איתנו. שלרגע לא הרפתם… המשכתם במסורת של קישוט שולחן, אפילו אם הוא קטן. דאגתם שיהיה חגיגי עד הסוף, קניתם משחקים שכבר הפכו לחלק מה'כלים' של פסח ובעיקר הזמנתם מתנות למי שלא יכולתם להגיע אליו. קיבלנו מכם המממממוווון הודעות כ"כ מרגשות, מלאות אהבה, דאגה וגעגועים לאמהות ואבות (סבים וסבתות..). נדהמנו מהישראלות הפשוטה והאכפתיות מהמשפחה המורחבת. אחרי כל התלונות בכל שנה גילינו שאנחנו בכל זאת אוהבים את זה… והתפעלנו מהיכולת להכניס הכל לתוך קופסה (כמו "חבילה לחייל") מפוצצת מרוב חום וגעגועים ומילים טובות. הכנו כ"כ הרבה חבילות "עידוד לבידוד", צרפנו את הברכות ששלחתם והתרגשנו יחד אתכם ואז הגיעו התגובות. איזה תגובות מהממות ומתוקות, כמה פידבקים תודות ופירגונים: "תודה! ההורים התרגשו ברמות!" "תודה שאפשרתם לנו לשמח" "השולחן שלנו יהיה יפה יותר" ושלא לדבר על אימוג'ים, תמונות ואפילו סירטונים… אז עכשיו הגיע התור שלנו לומר לכם: תודה שאתם איתנו. אתם אנשים עם לב רחב! גם כשרחוקים, קרובים במיוחד. "לשנה הבאה בירושלים". בע"ה יבואו ימים טובים, בריאים, שמחים ו"רגילים". אוהבות אתכם! חג שמח!
